מה בין אלימות קרימינאלית למצבית - 2008ב

הורדת סיכום השיעור

עזרים:

·         סילבוס (הורדה הקובץ)

תיאור כללי של הקורס....

במהלך קורס זה נתייחס בהרחבה לתיאוריות שונות להסבר התנהגויות אלימות תוך דיון בשונות שבין אלימות קרימינאלית , ממקום של הפרעת אישיות וארגון אישיות לבין אלימות מצבית שמתפתחת כתגובה , ובתוך סיטואציות ייחודיות   ( חברה בהגירה, גיל ההתבגרות , שימוש בסמים , אלימות בין בני זוג  ) וגם נתייחס להתנהגויות אלימות שמשלבות ביטוי של שני היבטים אלה באותה עת .

חשוב לציין כי כל המידע והכתוב באתר זה, למעט קבצים שצורפו מתוך אתר הקורס של האוניברסיטה הפתוחה, או בית ברל, נכתבו על ידי בעל האתר ואינם בהכרח הנכונים, והיעילים ללימוד הנושאים המובאים.

לפרטים והבהרות ניתן ליצור קשר בדואר האלקטרוני

מה בין אלימות קרימינאלית למצבית/ ד"ר חימי חנה (מכללת בית ברל 2008ב)- סילבוס (צפייה)

הקורס בנוי משניים או שלושה שיעורי מבוא: איך מקובל להתייחס להתנהגות חריגה ומהן תבניות החשיבה וההנחות הבסיסיות (נורמה/סטייה), ולאחר מכן נושאים משמעותיים כמו: דיכאון, אלימות מתפתחת מדיכאון, סכיזופרניה, רוטומניה, ואם נספיק אז גם כמה הפרעות אישיות. הציון בקורס מבוסס על 90% מציון המבחן ו- 10% נוכחות בשיעורים. הבחינה תהיה אמריקאית ותכלול 30 שאלות סגורות. רובו של המבחן יבוסס על החומר הנלמד בשיעורים למרות שנתמקד במהלך שיעורים מסוימים על מאמרים הנמצאים בסילבוס.

מטרת הקורס לדבר על נושא האלימות והיווצרותה תוך כדי אבחנה מתי היא תוצאה של מאבחנים אישיים לבין אלימות שהיא תהליך של מחלה או אירוע חריג...

הנחות היסוד:

·         תבניות התנהגות הפרט מותנות באינטראקציה בין כל המישורים, ומאופיינת בדינאמיות

·         התגובה היחסית של כל אחד מהמישורים אינה שווה

·         העליונות היחסית של כל אחד מהמישורים קובעת את אופייה ואת צורתה של ההתנהגות

·         דרוג התרומה היחסית מאפשר הבנת התוכן והמקורות להתפתחות ההתנהגות האלימה.

בעצם כל התנהגות, גם היא נורמטיבית או סוטה מבוססת על שילוב ומפגש בין כמה מישורים משמעותיים. המישורים האלה בד"כ הם ארבעה:

·         הביולוגי והרקע הגנטי- המצב האורגני של האדם, כמו למשל המשתמש בסמים הנמצא במצב ביולוגי מסוים.

·         הפסיכו אישי (נפשי- הנושא כולו נקרא פסיכופתולוגיה)

·         המישור החברתי תרבותי

·         המישור המצבי- הסיטואציה וההתנהגות הספציפית באותה נקודת זמן

בכל סיטואציה ישנם את המרכיבים הנ"ל. על המרכיבים במישור הפסיכו אישי נרחיב בקורס הנוכחי. מה שבדרך כלל יכול להעצים בעיקר את ההתנהגות הוא המישור האישיותי, כך למשל התגובה לאותו אירוע יכולה להשתנות מאדם לאדם על פי אישיותו הנפשית. אלימות וכל התנהגות של בני אדם בד"כ היא תוצר של מפגש בין ארבעת המישורים המרכזיים הללו.

הנחת היסוד המרכזית

הנחת היסוד המרכזית היא שלכל אחד מאיתנו תבניות התנהגות קבועות החוזרות על עצמן ומתגבשות כחלק של התפתחות האישיות של היחיד משלבים מוקדמים (כילד/כמתבגר). גם תהליך זה של תבניות התנהגות יש בו מרכיבים של שינוי ודינאמיות כתוצאה מחשיפה לכל מיני משתנים כמו חשיפה לדמויות משמעותיות ואירועי חיים.

בד"כ בהתנהגות אלימה נוכל לזהות שאחד מהמישורים הוא המשפיע ביותר בהשוואה לאחרים, ובעצם בכל מצב יהיה נכון לנסות לעשות איזה דירוג של תרומה יחסית של כל אחד מהמשתנים (המישורים) כדי שנוכל להחליט איך להתערב ומה נכון לעשות. למשל אם ברור שהתנהגות אלימות נובעת ממצב פסיכוטי ברור שגם אם ננהל איתו דיאלוג ברמה גבוהה זה לא יעזור. כלומר הרמה הפסיכו אישי הוא ברמה הגבוהה והדומיננטית או למשל משתמש בסמים המישור הדומיננטי הוא הביולוגי.

ספר מחלות/הפרעות נפש

בכל מרפאת נפש שעושה אבחון ישנו ספר המאגד בתוכו את כל מחלות הנפש והאבחנות הפסיכיאטריות כשהרעיון הוא שלפי כל הקריטריונים המפורטים בו אנחנו יכולים לזהות מחלה או הפרעה. ספר זה נקרא ICD-10. כל מרפאה אזרחית או צבאית משתמשים באותו קובץ של אבחנות. חשיבותו בתיאור של מחלה או הפרעה עם כל הסימפטומים ואפילו כמה זמן צריך להופיע כל אחד מהם. כל זאת כדי שההתייחסות תהיה אחידה והאבחון כמה שיותר מדויק.  הספר מתעדכן אחת לכמה שנים ואפשר לראות בו את השינוי וההתייחסות למחלות כמו למשל הפרעות אכילה שנכנסו לאחר המחזורים הראשונים של הספר או הומוסקסואלים שהיה בעבר מקוטלג כמחלה.

תרשים התערבות:

בכל התערבות מקצועית על ידי גורם רלוונטי (בד"כ פסיכיאטרית או פסיכולוגית) יש חשיבות בהבנת ההתנהגות חריגה (בשל כך נכנס לתכנית קרימינולוגיה). בעצם תמיד תהליך החשיבה יהיה מבוסס על רצף מסוים. כדי להחליט איך נכון להתערב ומה לעשות יש לאבחן למשל האם מדובר בשימוש בסמים, על פיגור שכלי, וכדומה, וההתערבות היא בהתאם. מתוכו של האבחון נוכל בסופו של דבר לגזור את הטיפול ואף את המרכיבים של הטיפול התרופתי והפסיכולוגי. חלק נוסף שמאוד חשוב בתהליך ההתערבות יהיה נושא ההדרכה וההנחיה בסביבה. לעיתים יש משמעות חשובה לשילוב שיטות הטיפול במקביל (תרופתי + התנהגותי וכדומה).

עקרונות אבחוניים

בדרך כלל בכל תבנית התנהגות נוטים לברר מה הייתה ההתפתחות בשלב גיל ההתבגרות וגם בילדות. כיוון שבדרך כלל בגיל זה נוצרות התבניות המרכזיות של ההתנהגות. עד לפני כשני עשורים בעצם היה מקובל להשתמש באותו קובץ של אבחנות של מבוגרים גם במתבגרים..כיום זה לא קיים, התפיסה המרכזית היא כיום היא עקב המודעות והרגישות בתחום המדע יש גם אבחנות ייחודיות לגילאי הילדות.

בכל תחום של אבחנה אנחנו בדרך כלל מתייחסים לשלושה מימדים מרכזיים:

·         המימד ההתפתחותי

·         המימד התפקודי

·         המימד התיאורי

המימד ההתפתחותי

מקטעי זמן קריטיים בחיי אדם שבמהלכם אירועים ספציפיים מתרחשים כדי שההתפתחות תתנהל באופן נורמאלי. קיומן של תקופות קריטיות בהתפתחות הפסיכולוגית הן פחות מבוססות. אם התנהגות מסוימת לא מבוססת היטב במהלך תקופה רגישה זו היא עלולה שלא להתפתח למלוא הפוטנציאל שלה.

המימד התפקודי

·         ממקד ביכולת של הפרט/המתבגר להתמודד מול התביעות שמופנות כלפיו ולתפקד כנדרש נוכח כל הבעיות הניצבות בפניו

·         יש חשיבות להתייחסות דיפרנציאלית בהתאם למסלול המימדים שצוינו במימד ההתפתחותי

המימד האטיולוגי (אטיולוגיה: מיוונית תורת הסיבות- גורמים ומקורות)

·         מימד המתייחס לסביבתיות

·         בדרך כלל מימד זה הינו ארעי כאשר מדובר באבחון מתבגרים

כלים לאבחון

לצורך אבחנה יש הכרח בהתייחסות לתסמינים והבנת הדינאמיות. קיימים שני כלי אבחון מרכזיים:

1.      כלים לאבחון כולל:

• פנומונולוגי*
• דינאמי*
• מערכתי*

2.       כלי טיפולי

*אבחון פנומונולוגי

·         ראיון קליני- מיקוד החשיבה

·         בהתאם לציר 1 (עוצמות אפקטיביות)

·         בהתאם לציר 2 (הפרעות אישיות)

·         הטרונאמנזה

·         תיאור ממוקד של היקף ואופי הסימפטומים

·         "הפיכת אבנים" שתומכות בכיוון החשיבה האבחוני

ראיון קליני

משמש לצורך היכרות עם המאובחן. רקע רלוונטי נאסף (משפחתי, התפתחותי, רפואי, רגשי/חברתי ועוד), לצד תלונותיו המרכזיות. תהליך איסוף מידע אשר יהווה בסיס לקבלת החלטות למעריך או לאלו שעבורם נעשתה ההערכה.

עוצמות אפקטיביות והפרעות אישיות

בדיקה על איזה רקע של מאפייני אישיות ועוצמות אנחנו רואים את התגובה האישית. כך נוכל להתאים הטיפול לאישיות (פסיכופת למשל אינו מעורב רגשית במעשיו).

הטרונאמנזה

(האנמנזה היא הסיפור שאנו שומעים מהמטופל, כולל תלונותיו, הבהרות שאנחנו מבקשים ממנו) במונח של הטרונאמנזה הכוונה לאיסוף אינפורמציה כמה שיותר רחב מהסביבה שיעזור לנו להבין את התמונה הכוללת. אנחנו אמורים לתאר כמה שיותר התנהגויות ומאפיינים שלהם ולבדוק אם התקיימו בעבר כחלק מתגובות הפרט לאירועים חריגים או אירועים יומיומיים ועד כמה התגובות יוצאות דופן יחסית לסביבה ועד כמה העוצמות שלו שונות או דומות לסביבה.

הפיכת אבנים

הקריטריון האחרון הוא הפיכת אבנים- כדי לנסות לבסס האבחנה או לפטור אותה. בדיקת כל תחום בירור אפשרי כדי למצוא אינפורמציה תומכת או סותרת באבחון.

הרשימה הנ"ל היא למעשה כלים ואמצעים כיצד אנחנו מלקטים ואוספים אינפורמציה ומסווגים אותם על פי התחומים.

*אבחון פסיכו דינאמי

·         מבוסס על תיאור פנומונולוגי

·         במידה והשפה לא מאפשרת באופן מילוי יש להשתמש בכלים עקיפים

·         הכלים המקובלים הם: טסטים דיאגנוסטיים

·         כללים השלכתיים מאפשרים נגיעה ברבדים אינטראפסיכיים

·         מקדמים הבנה על איזו צומת רגשית- מתפתחת הסומטיזציה

אבחון פסיכו דינאמי אמור לתת לנו תמונה ברורה יותר עד כמה שאפשר לגבי המניעים הרגשיים נפשיים המביאים את היחיד להתנהג בצורה שבה הוא מתנהג. בדרך כלל הדרך לברר ולגבש אבחון פסיכו דינאמי זה באמצעות ראיון קליני (שיחה) לקבלת כל האירועים וההיסטוריה של הפרט והתפקוד שלו בכל מיני מצבים: משפחתיים, חברתיים, לימודיים, תעסוקתיים, מערכות יחסים, התמודדות במצבי משבר ומעבר, היסטוריה של מצבי לחץ ועוד. ואת כל האינפורמציה אנחנו מנסים לנסח לאבחנה שתבהיר מהו המנוע המרכזי המפעיל את המטופל בחיי היום יום. במצבים שקשה להגיע לבירור באמצעות דיאלוג מילולי אנחנו משתמשים בכלים עקיפים, כאשר הכלי המרכזי הוא טסטים דיאגנוסטיים (אבחוניים). אלה כלים השלכתיים המלמדים אותנו על עולמו הפנימי של היחיד שמכל מיני סיבות קשה לו להביע אותם בקול רם.

דרך כל השילוב הזה של הכלים אנחנו יכולים להבין על איזה צומת רגשית ואיזה מנוע מפעיל את אותה אישיות בהתייחסותו לסביבה ולאירועים שונים. אצל מי שקשה לו לדבר..מובעת המצוקה באופן גופני- הגוף משדר (כגון מבחני "טופ-שיא" או "פילת").

בתחום בריאות נפש קיימים פסיכולוגים, פסיכיאטרים, ועובדים סוציאליים קליניים. את הטסטים הדיאגנוסטיים בתחום בריאות הנפש עושה רק הפסיכולוג הקליני שסיים התמחות או שהוא תוך כדי התמחות והוא עשה הדרכה בנושא טסטים כגון אלה. היתר אינם מורשים מבחינת החוק לעשות את אותם טסטים אבחוניים.